#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 1 אלו י' דברים נבראו ביום הראשון ומנין?	"שמים וארץ - &quot;בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ&quot;.<p dir=""rtl"">תהו ובהו - &quot;והארץ היתה תהו ובהו&quot;. תהו הינו קו ירוק שמקיף את העולם וממנו חושך יוצא, ובהו הינו אבנים מפולמות המשוקעות בתהום שיוצא מהם מים&nbsp;&nbsp;דכתיב &quot;ונטה עליה קו תהו ואבני בהו&quot;.</p><p dir=""rtl"">אור וחשך - כתיב &quot;ויאמר אלהים יהי אור&quot; והינו לרבי אלעזר ור' יעקב אור שאדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו וגנזו לצדיקים לעת&quot;ל, ולחכמים אלו המאורות שנבראו בראשון ולא נתלו עד יום רביעי. חושך&nbsp;&nbsp;- &quot;וחושך על פני תהום&quot;.</p><p dir=""rtl"">רוח ומים - &quot;ורוח אלהים מרחפת על פני המים&quot;.</p><p dir=""rtl"">מדת יום ומדת לילה - &quot;ויהי ערב ויהי בוקר&quot;.</p>"	חגיגה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. 2 באלו י' דברים נברא העולם ומנין?	"בחכמה בתבונה ובדעת - &quot;ה' בחכמי יסד ארץ כונן שמים בתבונה: בדעתו תהומות נבקעו&quot;<p dir=""rtl"">בכח ובגבורה - &quot;מכין הרים בכוחו נאזר בגבורה&quot; </p><p dir=""rtl"">בגערה - &quot;עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו&quot; שבתחילה היה העולם הולך ומרחיב עד שגער בו הקב&quot;ה, והינו דכתיב &quot;אני אל שדי&quot; שאמרתי לעולמי די וכעין זה היה בים.</p><p dir=""rtl"">בצדק ובמשפט - &quot;צדק ומשפט מכון כסאך&quot; </p><p dir=""rtl"">בחסד וברחמים - &quot;זכר רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה&quot; </p>"	חגיגה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב. 3 מי נברא תחילה שמים או ארץ ומנין (4)?<p dir=""rtl"">למה נכתב 'את' גבי שמים וארץ?</p><p dir=""rtl"">למה פירט קודם מעשה הארץ &quot;והארץ היתה תהו ובהו וכו'?</p>"	"ב&quot;ש אומרים שמים נבראו תחילה דכתיב &quot;בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ&quot;, ב&quot;ה אומרים ארץ נבראת תחילה &quot;ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים&quot;. חכמים אומרים שניהם נבראו יחד כדכתיב &quot;אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו&quot;. ר&quot;ל כדי לישב המקראות ביאר שמים נבראו תחילה אבל נפרסו רק אחר שהארץ כבר עמדה.<p dir=""rtl"">נחום איש גם זו דרש 'את' גבי השמים - שלא נחשוב ששמים שמו של הקב&quot;ה, ''את גבי הארץ - ללמד ששמים קדמו לארץ (ולא שניהם יחד).</p><p dir=""rtl"">אף שהשמים נבראו תחילה פירט קודם מעשה בארץ, כיון שהזדרזה אף שלא היתה צריכה לכך (ונבראת עם השמים &lt;רש&quot;י&gt;).</p>"	חגיגה יב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב: 1 מנין שהארץ עומדת על עמודים ועמודים על המים, הרים, ברוח, בסערה, בזרוע?<p dir=""rtl"">ועל כמה עמודים הארץ עומדת (3) ומנין?</p>"	"הארץ עומדת על העמודים - &quot;המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון&quot;, עמודים על המים - &quot;לרקע הארץ על המים&quot;, מים על ההרים - &quot;על הרים יעמדו מים&quot;, הרים ברוח - &quot;כי הנה יוצר הרים וברא רוח&quot;, רוח בסערה - &quot;רוח סערה עשה דברו&quot;, סערה תלויה בזרועו של הקדוש ברוך הוא - &quot;ומתחת זרעת עולם&quot;.<p dir=""rtl"">חכמים אומרים על שנים עשר עמודים עומדת שנאמר &quot;יצב גבולות עמים למספר בני ישראל&quot; </p><p dir=""rtl"">יש אומרים שבעה עמודים שנאמר &quot;חצבה עמודיה שבעה&quot;. </p><p dir=""rtl"">רבי אלעזר בן שמוע אומר על עמוד אחד וצדיק שמו שנאמר &quot;וצדיק יסוד עולם&quot;.</p>"	חגיגה יב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: 2 כמה רקיעים יש ומה שמם?	"רבי יהודה אומר ב' רקיעים יש דכתיב &quot;הן לה' אלהיך השמים ושמי השמים&quot;. ריש לקיש אמר שבעה: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון וערבות.&nbsp;&nbsp;רב אחא בר יעקב אומר עוד רקיע אחד יש למעלה מראשי החיות שנאמר &quot;ודמות על ראשי החיות רקיע&quot;.<p dir=""rtl"">וילון - אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום מעשה בראשית שנאמר &quot;הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת&quot; </p><p dir=""rtl"">רקיע&nbsp;&nbsp;- בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות שנאמר &quot;ויתן אתם אלהים ברקיע השמים&quot;.</p><p dir=""rtl"">שחקים -&nbsp;&nbsp;שבו שוחקים מן לצדיקים לעת&quot;ל, דכתיב &quot;ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח וימטר עליהם מן לאכל וגו'&quot;. </p><p dir=""rtl"">זבול - שבו ירושלים ובית המקדש ומזבח בנוי ומיכאל השר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר &quot;בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים&quot; והינו שמים דכתיב &quot;הבט משמים וראה מזבול קדשך וגו'&quot;.</p><p dir=""rtl"">מעון - (שהמלאכים דרים בו) שבו כיתות של מלאכי השרת שאומרות שירה ונקרא שמים דכתיב &quot;השקיפה ממעון קדשך מן השמים&quot;.</p><p dir=""rtl"">מכון&nbsp;&nbsp;- (אוצר) שבו אוצרות שלג וכד' [אח&quot;כ דוד הורידם לארץ] ונקרא שמים דכתיב &quot;ואתה תשמע השמים מכון שבתך&quot; </p><p dir=""rtl"">ערבות -&nbsp;&nbsp;שבו צדק משפט וצדקה וכד' שנאמר &quot;סולו לרוכב בערבות&quot; ונקרא שמים דהוקש ל&quot;רוכב שמים בעזרך&quot;.</p>"	חגיגה יב:		
